שימוש באתרים כמו מ ין אמין

תשובה:

ניסיתי לחשוב למה העניין, בלי קשר לאתרים של פורנוגרפיה "מוסרית", מאוד מפריע לי. גם אם מדובר על אתרים להדרכה מינית הכי "רפואית חינוכית". ויש לי בזה מחשבה.

אני חושב כך-
ללא ספק לכניסתו של נער מתבגר לאתרי הדרכה מינית, טהורים ואחלה אתרים "מבחינה חילונית", יש מחיר. מחיר של הרהורי עריות, של תמונות לא צנועות, של סכנה גדולה של מעבר לאתרים "יותר גרועים" וכדומה... של פגיעה בתמימות ועוד... אלא מה, שאנחנו חושבים- הוא הרי לא תמים כל כך, והוא יתקל בדברים הללו, ויש סכנה גדולה שהוא יגיע למיניות לא בריאה ואם זו היא- היא תיכנס להריון, או יפגע בעצמו וכו'... ולכן שווה ש"יפגע קצת", ויראה קצת תמונות "מפוקחות", כדי שלא יגיע למקום רע יותר.

אבל, האמת היא הרי שזה לא כך, אחרי כל מה שאנחנו ושכמותנו שעוסקים בכך יום יום יודעים, הרי אלו שמגיעים ליחסים של ממש, ובטח ליחסים פוגעיים, ובטח ובטח למה שהיה מוגדר "לא חוקי", זה הקצה של הקצה... רוב רובם הגדול מאוד של האנשים הדתיים מגיעים לחתונה בצורה בריאה, ו... יודעים איך ללדת ילדים. ורוב רובם לא מגיע לטיפול ולא צריך טיפול. ואפילו החרדים הכי חנוקיים, לא שמענו שיש אצלם הפסקת ילודה. או סבל נוראי בחיי הנשואים.

אצל החילונים זה אחרת, שם אדם שמגיע לחתונה בבתוליו זה כישלון חינוכי, זה דבר נורא... (וכך אמר לי חבר שמפיק סרטי תדמית לחיל הים, ומתמודד עם שכנוע שיגיעו לחיל הים- שזו הבעיה הכי גדולה שלו היום, אימהות לא רוצות שהבנים יתגייסו לחיל הים "כי הם לא יוכלו להחזיק חברה בבית". הוא ממש עושה על זה סרטים...). זה חנק של החיים וכו' וכו'... ולכן- חייבים לחנך למיניות בריאה, כי הכלל הוא שצריך מיניות. כמו שמכינות חילוניות מסויימות מקדישים "חדרי התייחדות" לזוגות. ולכן כפי שצריך לחסן כל ילדה לנגיף הפנלופה, או איך שקוראים לו, כך צריך שכל ילד ידע איפה למצוא חינוך מיני "בריא", כי זה הסטנדרט. ולהיפך, אם הוא יאלץ ללמוד אחרי חתונתו, זה דבר נורא...

ואז באים אנחנו הדתיים, לוקחים כמה מקרה קיצון של בנות שנכנסו להריון, אם בכלל, ואומרים- הרי גם אנחנו חייבים חינוך למיניות בריאה. כי עובדה, גם אצלנו צריך. אבל המחיר הוא לענ"ד לא פרופורציוני. לא במספרים של אלה שחיים מיניות לא בריאה, ולא במובן של חיי נישואין חסרי טעם אמיתי של מצוות עונה. המחיר של חשיפה מוקדמת לתכנים הללו, של תמונות לא צנועות, של דמיונות במיטה, של אימוץ גישות חילוניות למיניות (וכך אומרות רבות- "הרב, אם אני לא מקיימת איתו יחסים, אני מתאשפזת שבוע הבא על שגעון..."), ושל חשיפה לתרבות שלימה שבה חיי המין הם מטרה ולא אמצעי.

וזו גם הבעיה שלי עם התופעה המתרחבת מאוד של נשים, תלמידות חכמות פחות או יותר, ששומעות כמה סיפורים באולפנה, קוראות כמה מאמרים במדיה החילונית, ומרגישות שהן חייבות להפוך את העולם ולגלות לכולם סודות מחדר המיטות... כי הרי כל הדתיות המסכנות סובלות כל כך. ולא מכירות את גופן, ולא יודעות כמה זה יכול להיות מענג וחופשי ומשוחרר... כי עובדה, היא מכירה כך וכך תלמידות שממש סובלות מחרדות. כאילו שכשאתה הולך ברחוב כל מי שמשוחררת מינית מחייכת ומאושרת ואילו הדתיות מגלות על פניהן הסובלים כמה קשה שלהן עם המיניות המעוותת שהן התחנכו עליה.

וזו בעיה של ממש. כל הפיכת כלי למטרה היא בעיה. ובוודאי ובוודאי במשהו שהוא כל כך נדון בחז"ל ויש בו הדרכות ברורות... ומסורת של אלפי שנים. שכפי שאמרנו, זה לא שהיהודים לא ידעו איך ללדת ילדים עד שבאו כמה שיטות פסיכולוגיות וגילו להם את האור הגדול.

אז כמובן וכמובן שצריך רגישות לבעיות, ובטח שצריך לחשוב על דברים מחדש בדור כל כך משונה ופרוץ בתחום, וכמובן שצריך שיהיו כמה מומחים לבעיות מיוחדות שמתעוררות... ויש גם מקום תורה גואלת ולשכלול השיטות ובירור מעמיק. ובכל זאת, "מין אמין" הוא המצאה שנועדה יותר לתרבות המערבית, שיש בה קלקולים רבים בתחום. ומתוכה יש לברור בשיא הזהירות מה באמת מתאים לנו...